שבועיים אחרי החתונה, כשעוד נשאר אורז בכיסים, צליל פתחה מפה גדולה על שולחן המטבח, נעצה אצבע איפשהו בין ים אנדמן למפרץ סיאם ואמרה: "יאללה, תאילנד". אפיק הסכים בהתלהבות — עד שנזכר שזו בערך המדינה היחידה בעולם שבנויה כולה על דגים, קארי ואגוזים. שלושת הדברים שהוא לא נוגע בהם. צליל הבטיחה שימצאו לו המבורגר. (ספוילר: מצאו.)
ירח דבש קלאסי הוא שניים. ירח דבש של צליל הוא שניים, פלוס אמא ואבא. ככה זה כשבמשפחה הזאת אוהבים — אז ההורים הצטרפו, וזוג טרי הפך לחבורה קטנה שיוצאת לכבוש ממלכה שלמה. טסנו צפונה אל צ'אנג מאי הערפילית, ליטפנו פילים, וצליל זללה חאו סוי בשוק הלילה בזמן שאפיק חיפש, בנחישות, צלחת אורז לבן ופאד תאי בשר.
ומשם דרומה, אל הים. אנחנו גנבנו לעצמנו כמה ימי ירח דבש אמיתיים על אי שקט שאיש לא שמע עליו; ההורים בחרו את הקצב שלהם וקפצו אל קופיפי. אבל תמיד התכנסנו שוב — צליל עם דג צרוב, אפיק עם המבורגר, וכולם עם אותה שקיעה שצובעת את הצוקים בכתום. כי בסוף, מעבר לכל הבדל בטעם, זה היה פשוט אנחנו.
בחרו מסלול בכפתורים שלמעלה — ובכל יעד תמצאו בדיוק מה לאכול, ומה אפיק יאכל במקום.